בח' שבט תשט"ו, היום לפני 60 שנה, הוצאו להורג בתליה, בקהיר בירת מצרים, ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר. שני יהודים שפעלו בחולית מודיעין למען מדינת ישראל. 10 דברים שרציתם לדעת על סיפור עסק הביש – הפרשה.

א.  "מבצע סוזנה" שלימים יקרא "עסק הביש" היה אירוע מכונן בתולדות המודיעין הישראלי. אירוע שברקעו קבוצת יהודים שחיה במצרים, פעילים ציוניים ונאמנים למולדתם, ארץ ישראל.

ב.  בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, דרשה מצרים מהבריטים לפנות את מחנותיהם שעל גדות תעלת סואץ ולהעביר את השליטה במעבר המים הכה חיוני למדינות אירופה והמערב למצרים. פינוי בריטי היה מעביר לצבא מצרים מחנות צבאיים ושדות תעופה ברמת תחזוקה שלא ידעו כמותה. בישראל חששו לצעד שכזה שעלול היה לחזק מאד את צבא מצרים, צבא של מדינה עוינת.

ג.  המודיעין הישראלי בהבינו את גודל הסכנה חשב על רעיון של ביצוע פיגועים במוסדות בריטיים ואמריקאים שבשטח מצרים. הרצון היה להחשיד בסבוטז'ה גורמים חתרניים מצריים, לגרום לסכסוך מצרי- בריטי ובכך להביא להחלטה של בריטניה לדחות את פינוי מחנותיה ממצרים.

ד.  יחידה שמספרה 131 בחיל המודיעין הישראלי היא שטיפלה בפעולות סודיות בארצות אויב, בשעת חירום, לקחה על עצמה הוצאת הרעיון לביצוע. בתחילת שנות החמישים הקימה ישראל רשת סודית מאד שהייתה מורכבת מצעירים יהודים אזרחי מצרים, בעלי תודעה ציונית ונאמנותם לארץ ישראל שלמה ומובטחת.

ה.  לחברי הרשת היהודית במצרים היו כמה וכמה תפקידים. איסוף מידע ופעולה נסתרת במקרה חירום (פרוץ מלחמה בין ישראל למצרים), במקרה הצורך להגן על אחיהם היהודים, אם המצרים ינסו לפגוע בהם פיזית. כמה מחברי הרשת היהודית הגיעו ארצה בצורה חשאית ואומנו ע"י המודיעין בשימוש בנשק, בהפעלת מכשירי קשר, ובהפעלת אמצעי חבלה למקרה הצורך.

ו.  בחוד יוני 1954 הגיע למצרים אדם בשם אברי אלעד שנשלח ע"י מפקדת יחידה 131 כדי להפעיל הרשת של הצעירים  היהודים. אברי נפגש איתם והסביר להם את הפעילות הנדרשת מהם דהיינו: לבצע חבלות במוסדות בריטיים ואמריקאים בעיקר בקהיר ובאלכסנדריה. חברי הרשת האמינו בכל ליבם כי הוראת צה"ל להם היא פעולה למען המדינה והיא שליחות חשובה מעין כמוה וכמובן נענו להוראה.

ז.  בתחילת חודש יולי 1954 ביצעו חברי הרשת היהודית שלושה פיגועים. הראשון היה בסניף הדואר המרכזי בעיר אלכסנדריה, הפיגוע השני בספריה האמריקאית בקהיר והשלישי בספריה האמריקאית באלכסנדריה. בשלושת האירועים האלה לא היו נפגעים בנפש. את הפיגוע ה"גדול" תכננו לתאריך ה23 ביולי שהוא יום חג לאומי של מצרים. הרעיון היה לבצע כמה פיגועים בו זמנית . תוכנן לפגוע בשני בתי קולנוע בקהיר ובשני בתי קולנוע באלכסנדריה ובמחסן לשמירת חפצים בתחנת הרכבת של קהיר.

ח.  מה שקרה במהלך הפעולה היה שעל מדרגות קולנוע "ריו" באלכסנדריה, התלקח מטען תבעירה בכיסו של חבר החוליה פיליפ נתנזון. הוא נעצר מיד ע"י שוטרים מצריים ומיד אחריו נעצרו כל חברי הרשת. העצורים, כולל  חברת הרשת מרסל ניניו, עברו עינויים קשים וארוכים במטרה להוציא מהם סודות פעילותם ומי שולחיהם.

ט.  שמה של ישראל הוכתם ברבים, המוניטין של חיל המודיעין הישראלי נפגע קשה. הצנזורה הישראלית הצליחה למנוע כל מידע לציבור הישראלי. בחדרי חדרים נשאלו שאלות קשות ונוקבות. מי הוא שחשב שפעולה "חובבנית" שכזו תביא לשינוי אסטרטגי של בריטניה? איך זה שרבים מחברי ממשלת ישראל, כולל ראש הממשלה דאז משה שרת, לא קיבלו מידע משר הביטחון, פנחס לבון וממפקדי הצבא.  השאלה העיקרית, שלימים הפכה למנטרה בארץ הייתה: "מי נתן את ההוראה". כך נולדה "הפרשה" או בשמה הפופולרי יותר "עסק הביש".

י.  תוצאות פעילות רשת הצעירים היהודים הייתה הרת אסון. שלושה מחבריה: ויקטור לוי, רוברט דסה ופיליפ נתנזון נידונו למאסר עולם. מרסל ניניו נידונה ל15 שנות מאסר, מאיר מיוחס ומאיר זעפרן נידונו ל-7 שנות מאסר. אחד מחברי החוליה יוסף קרמונה מת בבית הסוהר במהלך העינויים שעבר. האסון הגדול ביותר היה פסק דין מוות בתליה לשני מנהיגי הרשת" ד"ר משה מרזוק רופא שהתמחה בכירורגיה ובהרדמה (בן 29 במותו) ושמואל עזר, יליד אלכסנדריה, חבר תנועת הנוער הציונית "החלוץ הצעיר" בוגר הפקולטה להנדסת חשמל. השניים נתלו בח' שבט תשט"ו והיום הוא יום הזיכרון שלהם. סיפור שחרורם של האחרים מבית הסוהר המצרי הינו סאגה בפני עצמה ואספרה בעתיד. יהי זכרם של משה מרזוק ושמואל עזר הי"ד, נצור לעד.